מהי עקמת אידיופתית?
המבנה התקין של עמוד השדרה כולל כיפוף קדמי באזור החזה וכיפוף
אחורי באזור המותן. כאשר יש כיפוף לצד, כך שנוצרת צורת האות "S" במבט מאחור, זהו מצב הנקרא עקמת. קיימים מצבים רבים בהם מופיעה עקמת: בעיות מולדות
בהיווצרות החוליות, הפרעות נוירולוגיות ותסמונות רבות. יחד עם זאת, רוב מקרי העקמת
מופיעים כבעיה מבודדת שאינה קשורה להפרעות אחרות. הסיבה להופעת העקמת אינה ידועה,
ולכן היא נקראת
אידיופתית
Idiopathic))
– שמקורה אינו ברור.
עד כמה העקמת נפוצה בילדים?
שכיחות עקמת בכללותה היא 0.5% עד3% מכלל הילדים. עקמת בינונית עד חמורה שכיחה הרבה
פחות, וקיימת בקרב 0.05%–0.3% מהילדים.
באיזו גיל מופיעה העקמת?
בכ-90% מהמקרים מופיעה העקמת בגיל ההתבגרות (מעל גיל 10), לעתים רחוקות יותר בגיל
הילדות (גיל 3–10 שנים) ולעתים נדירות בגיל הינקות (מתחת לגיל 3 שנים).
האם היא נפוצה בבנים ובנות באותו שיעור?
לא, העקמת שכיחה בבנות באופן משמעותי – פי 9 יותר מאשר בבנים.
מהן הסיבות לעקמת?
הסיבה לא ידועה. קיימות השערות רבות כגון חוסר איזון בשלד, בעיה גנטית וכדומה, אך
הן לא הוכחו. ידוע שכאשר לאחד מבני המשפחה יש עקמת, קיים סיכוי רב יותר לבן משפחה
נוסף לסבול מעקמת (פי 4–10 יותר מהאוכלוסייה הכללית).
איך מזהים שלילד/ה יש עקמת?
מאחר שעקמת אינה גורמת לכאב, ולרוב אינה גורמת לפגיעה תפקודית, הנער/ה לא יבחינו
בכך והעקמת תאובחן על ידי המשפחה, רופא המשפחה או בבדיקות סקירה במוסדות החינוך.
סימנים אופייניים הם אסימטריה בגובה הכתפיים ו/או בגובה המותניים, בליטה של צלעות,
ויד אחת הנראית לכאורה ארוכה יותר.
איך מאבחנים הרופאים שאכן זו הבעיה?
האבחון
מתבצע על ידי צוות רפואי המיומן בכך, לרוב אורתופד, שיבצע את האבחנה על פי בדיקה
מקיפה של הילד ולעתים קרובות גם בדיקות עזר – למשל, צילומי רנטגן של הגב לכל אורכו,
ובמידת הצורך גם אמצעי הדמיה אחרים כמו
MRI.
בצילומי הרנטגן ניתן לכמת את מידת העקמת ולמדוד את מידת התקדמותה.
האם יש סיכוי להתדרדרות העקמת?
ככל שהנער/ה בוגרים יותר, ועם פוטנציאל צמיחה קטן יותר, הסיכוי להתדרדרות נמוך
יותר. ככל שהעקומה גדולה יותר בעת הגילוי, כך גדל הסיכוי להתדרדרות.
מהו הטיפול?
הטיפול תלוי במשתנים רבים כגון חומרת העקמת, גיל הנער/ה, מידת בגרות השלד (כמה נשאר
לו לצמוח) ומיקום העקומה בעמוד השדרה (גבי או מותני). אפשרויות הטיפול כוללות מעקב
בלבד, מחוך וניתוח. קיימים טיפולים נוספים רבים, כגון שחייה ושיטות פיזיקליות שונות
שהוצעו כטיפול לעקמת. טיפולים אלה אמנם יעילים בשיפור היציבה הכללית וחיזוק
השרירים, אך לא הוכחו מחקרית כיעילים בשינוי המהלך הטבעי של עקמת.
מעקב: בעקמת קלה
(10–20 מעלות) – יש לעקוב אחר הנער/ה עד לסיום הצמיחה כדי לוודא שאכן העקמת אינה
מתקדמת.
מחוך: בעקמת בינונית
(25–40 מעלות) – כאשר לנער/ה יש פוטנציאל צמיחה, המחוך יאפשר עצירת או האטת
ההתקדמות של העקמת. על מנת שהטיפול יהיה יעיל יש ללבוש את המחוך במרבית שעות היממה
(לרוב 18 שעות או יותר).
ניתוח: בעקמת קשה
(מעל 50 מעלות) יש לשקול אפשרות של ניתוח. הניתוח כולל חיבור החוליות המעורבות
בעקמת על ידי ברגים ומוטות ויצירת שבר מבוקר בעמוד השדרה, כך שייווצר תיקון של
העקמת ואיחוי של עמוד השדרה, דבר שימנע החמרה של העקמת בעתיד. בילדים שבהם העקמת
מופיעה בגיל מוקדם (מתחת לגיל 10), וזקוקים לניתוח, ניתן לעשות שימוש במוטות
המאפשרים לחוליות להמשיך לגדול
Growing
rods)),
כאשר רק בגיל מאוחר יותר יושלם הניתוח של איחוי החוליות זו לזו.