דף ראשי מי אני תעודות דפי מידע מרפאה צור קשר מכתבי תודה

Club Foot – רגל סוסונית

מהי רגל סוסונית?

 Club foot(המכונה בעברית רגל קלובה או רגל סוסונית), היא מום מולד בכף הרגל אשר שכיח ב-1–2 ילודים מתוך 1,000. האבחנה לרוב ברורה מאליה: כף הרגל קטנה יותר מהשנייה, לרוב השוק יותר דקה ו/או קצרה, כף הרגל פונה פנימה, גיד האכילס קצר יותר כך שהעקב נמשך לחלק האחורי של השוק, וכמו כן יש סטייה פנימה של העקב. מרכז כף הרגל והבהונות מופנים כלפי מטה, דבר הנותן לכף הרגל צורת שעועית. המצב הוא קשיח וניתן לתיקון חלקי בלבד.

 אף אחד לא ממש יודע. ישנן מספר תיאוריות, אך אף לא אחת מהן מושלמת ו/או הוכחה כגורם היחיד. קרוב לוודאי שיש גורמים רבים ושונים המעורבים בבעיה זו. במרבית הילדים מדובר במום בודד על רקע פגם בהיווצרות השרירים, הגידים והעצמות בעת התפתחות העובר בשליש הראשון להיריון. רגל סוסונית שכיחה יותר בבנים (פי 2) מאשר בבנות, ובחצי מהילדים הסובלים מרגל סוסונית התופעה קיימת בשתי הרגליים. להורים לילד עם רגל סוסונית יש 2%5% סיכון ללדת ילד נוסף עם רגל סוסונית (בהנחה שלהם עצמם אין רגל סוסונית).ישנן מחלות נוירולוגיות שבהן שכיחות הרגל הסוסונית גבוהה יותר דוגמת שיתוק מוחין, ספינה ביפידה ועוד. שכיחות התופעה גבוהה גם במצבים של הפרעות מכאניות דוגמת מיעוט מי שפיר, רחם דו קרני ועוד, ואז גם המום בדרך כלל קשה יותר.

האם המום מלווה בכאב?

רגל סוסונית אינה גורמת לכאב ביילוד, אך ללא טיפול יגרום העיוות לנכות ניכרת.

איך אדע שלילד שלי יש רגל סוסונית?

לרוב האבחנה ברורה, והמום מאובחן בבדיקת היילוד בבית החולים לאחר הלידה. במקרים רבים ניתן לאבחן את הבעיה גם על ידי אולטרסאונד טרום לידתי בעת סקירת מערכות. ליילודים שנולדים עם כף רגל סוסונית יש סיכון מעט מוגבר לבעיה במפרק הירך, ולכן עליהם לעבור בירור לגבי תופעה זו, כולל ביצוע אולטרסאונד מפרקי הירכיים בגיל 4–6 שבועות.

האם המום יחלוף מעצמו?

מקרים קלים, שלא מגדירים אותם כלל ככף רגל סוסונית אלא "כבעיה באריזה", יחלפו עצמונית לאחר 2–3 שבועות, אך במרבית המקרים המום לא חולף עצמונית והוא ילך ויחמיר ככל שהילד יגדל. בהמשך יופיעו שינויים משניים בעצמות, ואם כאמור הבעיה לא תתוקן בגיל הינקות, אזי בגיל ההתבגרות ובוודאי בבגרות המום יגרום לפגיעה תפקודית משמעותית, כאשר ההליכה תתבצע למעשה על החלק החיצוני של כף הרגל שלא יועד לכך מלכתחילה.

כיצד מטפלים ברגל סוסונית?

למרות שכל ילד הוא שונה, וחומרת המום שונה, עקרונות הטיפול זהים. מומלץ להתחיל טיפול בסמוך לאבחנה, כמובן אם המצב הכללי של הילד מאפשר זאת. מטרת הטיפול היא תיקון העיוות בכף הרגל, כך שתתקבל רגל הדומה ככל האפשר בצורתה לכף רגל תקינה, תפקודית, וללא כאב – וזאת תוך הפרעה מינימלית להתפתחות התקינה והרגילה של הילד. הטיפול המקובל כיום הוא תיקון העיוות על ידי סדרת גבסים, לעתים הארכת גיד האכילס ובהמשך סד לילה, שיטה שפותחה על ידי ד"ר איגנסיו פונסטי מאיווה מארה"ב (Dr. Ignacio  Ponseti  Iowa).

בשיטה זו, פעם בשבוע מתבצעת סדרה של מניפולציות לכף הרגל וגיבוס, שבאמצעותם הגידים והשרירים עוברים מתיחה עדינה והדרגתית. בדרך זו העצמות חוזרות באופן הדרגתי למקומן הנכון. יש צורך ב-4–7  גבסים המונחים מקצות הבהונות עד המפשעה, כאשר הברכיים נשמרות בכיפוף של 90 מעלות. כחלק משיטה זו, לרוב לפני הגבס האחרון, מחליטים האם יש צורך לבצע גם הארכת גיד האכילס (ב-85% מהמקרים יש צורך בכך). החיתוך מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית בחדר ניתוח, אך יכול להתבצע גם בהרדמה מקומית במרפאה. לאחר ביצוע הארכה זו משאירים את הרגל 3 שבועות בגבס. בתום סדרת הגבסים יש תיקון מלא של הדפורמציה, ועל מנת לשמר את התיקון יש להמשיך טיפול על ידי סד הנקרא "דניס בראון בר"(Dennis Browne bar) במשך 3 חודשים במשך כל שעות היממה, ובהמשך עד גיל 4 במשך שעות השינה בלבד. שימוש בסד זה על פי הפרוטוקול מפחית בצורה חדה את שיעור ההישנות, ובהתאם לכך גם את הצורך בתיקון

ניתוחי של הרגל הסוסונית.

 

 

 

מתי נדרש טיפול ניתוחי?

במקרה שהטיפול בגבס נכשל, עדיין ניתן לבצע סדרה נוספת של מניפולציות וגיבוס, אך באם הטיפול בגבס נכשל מספר פעמים יש צורך בהתערבות ניתוחית. בניתוח מאריכים את הגידים והשרירים המקוצרים ומעבירים את העצמות למקומן המקורי. לאחר הניתוח, על מנת להפחית את הסיכון להישנות הבעיה, יש צורך בסד דוגמת ה"דניס בראון בר"  למשך מספר שנים. יש סבירות גבוהה שכף הרגל תהיה עם יותר קישיון (Stiffness) מאשר לאחר טיפול לא ניתוחי, בעיקר לאחר שיעברו מספר שנים.

איזה עתיד צפוי לילד שנולד עם רגל סוסונית?

ללא טיפול, לילד עם רגל סוסונית צפויה מגבלה תפקודית בולטת. עם טיפול, לילד צפויה כף רגל עם תפקוד נורמלי ללא מגבלה מבחינת השתתפות בספורט (כולל מקצועני), אם כי יש לקחת בחשבון שמבחינת המראה היא לא תהיה נורמלית במאת האחוזים, וצפוי שכף הרגל תהיה קטנה ב-1 עד 2 מידות מהרגל השנייה. כמו כן, שרירי השוק יהיו קטנים יותר, ולעתים יהיה הבדל קל באורך הגפיים.